מזון פלוס | מירב דסקלו הפקות

" פיתוח זן כזה הוא בבחינת עבודה סיזיפית שיכולה להימשך שנים" - אומר אלקנה בן ישר, מנהל מו"פ צפון. חידושי הביוטכנולוגיה והכלים המולקולריים משמשים כיום את החוקרים והמפתחים, שכבר יודעים, במקרים רבים, אילו גנים ישפיעו על צורתם, טעמם וההרכב התזונתי של הפירות והירקות. "כך מתקיימת (בשיתוף עם מכון פירות מובילים 2- וולקני) תכנית השבחה רחבה ב ביצוא הישראלי, האבוקדו והמנגו. המנגו שונה כליל מן הפרי שידענו בעבר - אומר אלקנה - יותר צבעוני, תוכו מוצק יותר, טעמו ייחודי וגם חיי המדף שלו ארוכים יותר". הנה כמה חידושים ישראליים בעולם החקלאות ותעשיית המזון: בזיל - סוד הטעם האיטלקי פוענח; הקינואה - בדרך לזן כחול לבן; אוממיקס – הנתרן הופחת, הטעם נשמר. בזיל - סוד הטעם האיטלקי פוענח החוקרים ואנשי המדע קוראים לו בזיל, על מדפי הירקות בסופרמרקט אפשר למצוא אותו גם תחת השם בזיליקום ובעברית הוא בכלל נקרא "ריחן" על שום ריחו הייחודי. מאז ומתמיד יוחסו לצמח הריחני הזה סגולות רפואיות ובריאותיות שונות, חלקן אף קבלו ביסוס מדעי בעידן המודרני. בארץ מגדלים אותו במסגרת צמחי התבלין, ענף שנמצא בהתפתחות מתמדת ומספק פרנסה מכובדת למאות מגדלים ועובדים נוספים המתרכזים בבקעת בית שאן, בקעת הירדן והנגב. מרבית היבולים מיועדים לייצוא, כאשר יעדי הייצוא העיקריים הם אנגליה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצרפת. רכיב חשוב ברוטב הפסטו צמחי התבלין מישראל רכשו להם מוניטין בשוקי אירופה וארה"ב ובשנה החולפת הסתכם היצוא מיליון יורו, כמחצית מן הסכום 80- שלהם בכ התקבלה ממכירת צמח הבזיל, רכיב קבוע וחביב במגוון רחב של תבשילים, רטבים וגם מאפים. ובל נשכח את תרומתו הרבה של הבזיל לרוטב הפסטו, שמוכר בכל רחבי העולם. האיטלקים הם שהביאו לעולם את הרוטב המפורסם והם גם נמנים עם המגדלים הגדולים של הבזיל, באיכות מעולה. איכות, ששאר השחקנים בשוק מתקשים להתמודד אתה, מתקשים אך לעתים גם מצליחים. ועל כך מעידים אותם צרכנים באירופה וארה"ב, אשר שומרים אמונים לבזיל הישראלי, פרי פיתוח מקומי – כחול לבן. על טיפוחם של הזנים הישראלים, שימורם וחידושם – שוקד מזה כשלושה עשורים הפרופ' נתיב דודאי, מנהל היחידה לצמחי תבלין, מרפא ובושם בנוה יער, של המאה הקודמת 80- מכון וולקני. "בסוף שנות ה החלו החקלאים הישראלים להיכנס לתחום ואנו נדרשנו לרכוש עבורם את הידע המתאים לגידול בחממות. עד אז הכרנו רק גידול בשטחים פתוחים, שאותו פיתחנו עבור גידול התבלינים לתעשייה"– מספר הפרופי דודאי. "הגידול בחממות איפשר לנו לייצא בכל ימות השנה, במיוחד בעונת החורף, כאשר באירופה ובצפון אמריקה התבלינים הללו אינם נמצאים בשוק". איום המחלה הוסר היום הדברים נשמעים פשוטים, אך לא כך הייתה אז המציאות בשטח. חיש מהר התברר שהבזיל, גם בארץ וגם בחו"ל, רגיש מאד למחלות בעונת החורף, במיוחד כאשר הוא גדל בחממה. הצמח מגדל אז עלים גדולים יותר במקום עלים בגודל הרגיל, ולכך נוספו מפגעים נוספים. ואם לא די בכך, בשנות התשעים החלה להתפשט בכל רחבי העולם מחלה חדשה בבזיל (פוזריום), שגרמה למשבר חמור בכל הענף ואיימה על גידול צמחי הבזיל בכל העולם. גם חומר ההדברה היעיל היחיד שהיה מקובל לחיטוי הקרקע, גז הקרוי מתיל ברומיד, הוצא אז מחוץ לחוק בכל העולם, מאחר שנתגלה כחומר רעיל ומזיק לסביבה. הפרופ' דודאי, שליווה את ענף צמחי התבלין מראשית דרכו, הבין כבר בשלבים הראשונים של הופעת המחלה בישראל, כי הענף עומד בפני מחלה רצינית ביותר והחל לפתח זן של בזיל בחקלאות, כמו בתעשייה ובענפים נוספים של המשק – שם המשחק כיום הוא חדשנות. גם החקלאים יודעים כי בסופו של דבר הצרכן, גם בארץ וגם בחו"ל, יעדיף את המוצר הטעים ביותר, הבריא ביותר וגם זה שחיי המדף שלו ארוכים יותר. בשנים האחרונותשוקדים במכוני המחקר השונים בארץ, על פיתוח ואקלום זנים חדשים ומשופרים של פירות וירקות. בגליל, אסם הפירות של ישראל אוקלמו עשרות זנים חדשים. שם המשחק: חדשנות חיים פלטנר | כך עושים זאת באיטליה -קטיף בזיל בשכיבה... 20 www.mazon.co.il

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=